|
|
|
|
|
|
הופולולוגיה- והאבולוציה של אמנויות הלחימה בדרום מזרח אסיה.
מאת הנטר ארמסטרונג
נוסח עברי - חנן מגידוביץ`
מאמר המקור הופיע במגזין Martial Arts Legends, בגיליון ספטמבר 1997 שהוקדש כל כולו לאמנויות לחימה בדרום מזרח אסיה.
|
|
|
|
|
|
|
הופולולוגיה(Hopolology) היא "חקר ההתנהגות הלוחמנית של האדם". המרכז הבינלאומי למחקר הופולוגי - IHRC-International Hopolology Research Center - הוקם על ידי דון דריגר, חוקר וכותב ידוע בנושא אמנויות הלחימה. עד לשנים האחרונות המחקר ההופולולוגי התמקד בעיקר באמנויות ומיומנויות לחימה אשר התרחשו מחוץ לזירת הנשק החם. הסיבה העיקרית לכך היתה כי ההתנהגות הלוחמנית בבני אדם התפתחה הרבה לפני התפתחות הנשק החם והשימוש בו. לפיכך נוח לבצע תצפיות מחקריות על התנהגויות לוחמניות "טבעיות", שאינן הופרעו בשימושן על ידי גורמים אחרים. במילים אחרות, אם ברצוננו לדעת מדוע ב- 10,000 השנים האחרונות נלחמו ונלחמים בדרכים וצורות מסויימות, הדבר הטוב ביותר יהיה להביט על כלי הנשק והשיטות בהן הם היו בשימוש בהקשר זה. כלי נשק כגון חרבות, חניתות, אלות, סכינים וכדומה, היו בשימוש למטרות אלימות עוד משחר ההיסטוריה של האדם ובחלקים מסויימים של העולם הם עדין בשימוש. ההתנהגויות המביאות לשימוש בכלי נשק אלו עדין נמצאות עמנו מאז, אפילו בעולם המודרני והמתועש של ימינו.
אולם, בעוד וכלי הנשק כמעט ולא השתנו במהלך המילניום האחרון (להוציא נשק חם ח.מ), מתרחש שינוי "אבולציוני" אדיר ביחס החברתי- תרבותי לשימוש בכלי נשק אלו. למרות שהנשק והשימוש בו, כלומר שיטת הלחימה, יכולים להיות בני מאות שנים, השימוש בנשק בתוך קהילה מסויימת, תמיד יאמץ את הדרישות הפונקציונליות באותה הקהילה.
לאחר כמה סיורי מחקר בדרום מזרח אסיה, שמתי לב לבעיה בסיסית שחוקרי אמנויות לחימה עומדים בפניה - הבדלי התרבות, המביאים לדעה משוחדת ומוצקה כלפי כלי נשק או שיטות לחימה שלמות. |
|
|
|
|
|
|
בהופולולוגיה מן ההכרח שיהיה לחוקר רקע בסוג כלשהו של אימוני לחימה או שיטת לחימה. רקע מסוג זה מאפשר לחוקר פרספקטיבה רחבה ועמוקה יותר כלפי הנשק או השיטה אותה הוא חוקר. החסרון הגדול ברקע מסוג זה הוא, שלעיתים הרקע והידע הללו הינם למעשה הבסיס לדעות קדומות המפריעות לתצפיות במחקר, דבר אשר גורם לחוקר להתמקד בחריצת משפט ולא בתיעוד,בניתוח ובהבנה. לפיכך חשוב מאוד שהחוקר בשטח יימנע מהטיה שיפוטית כלשהי.
תמיד יש לקחת בחשבון כמה מרכיבים בנוגע לכלי נשק או לשיטות - היסטוריה, תרבות וטופוגרפיה, אלו הם רק מעט מהמרכיבים הרבים הקיימים והמשפיעים על ההתפתחות של כלי נשק ושיטות. יתרה מכך, השאלה "באלו תנאים כלי הנשק/שיטה מתקיימים בהווה ?" חייבת להישאל תמיד.
החוקר צריך להיזהר ולא לשפוט את כלי הנשק/השיטה על פי הגבר או האישה המדגימים אותם. נשק יעיל וקטלני יכול להיראות מיותר ולא אפקטיבי בידיו של מי שאינו יודע ליישם את הפוטנציאל הטמון בנשק, לעומת זאת בידיו של מישהו חזק ובר הבנה אפילו נשק שבאופן יחסי אינו יעיל כל כך, יכול להיראות כנשק/ שיטה אפקטיביים.
בעיה נוספת הניצבת בפני החוקר היא להבין את ההקשר החברתי-תרבותי לשימוש בנשק/השיטה הנחקרים. נשק וטכניקות לחימה יכולים להיראות כחסרי משמעות או לא אפקטיביים אם הוצאו מההקשר היישומי שלהן. בכמה מקרים צפיתי בשיטות אשר לטעמי נראו עם משמעות מועטה וללא פונקציונאליות מציאותית במבט ראשון, אך בבוא הזמן התברר לי, כי הבטתי רק בחלק קטן מהמכלול השלם של השיטה וכי "המרכיב החסר" לאחר שנבחן, שינה לגמרי את נקודת מבטי על אפקטיביות השיטה. |
|
|
|
|
|
|
 |
דוגמא לטעות מסוג זה היתה באחד מביקורי במלאזיה, בו צפיתי בהדגמה של "פוקולאן" (Pukulan) . באופן גינרי "פוקולאן" משמעותו להכות ובסילאט לרוב משתמשים במושג זה כמשמעות למכה. באופן כוללני בשיטה ספציפית זו ישנו שימוש נרחב במכות ואגרופים קצרים ומעוקלים, מאפיין מוזר נוסף היה שרוב המכות שוגרו מצד ימין.
במבט ראשוני לא התרשמתי לחלוטין מהחומר המוצג, בעיקר מהנטיה שלהם לשגר מכות לרוב רק מצד אחד. דבר שכזה היה נראה לי הגיוני אם האימון הוא כנגד תוקף בעל מימדי גוף הזהים למתאמן או קטנים ממנו. רק בשלב מאוחר יותר ולאחר שהתיידדנו עם אנשי השיטה, שהיו חשדנים כלפינו בתחילה. הם הראו לנו כי לוחמי הפוקולאן נושאים עימם קראמביט (Kerambit). הקראמביט הינה סכין פפיות קצרה ומעוקלת, אשר להבה בולט מתחתית האגרוף כאשר אוחזים בה באחיזה קרבית. אורך להבי הקראמביט משתנה אך לרוב הם באורך של 5 ס"מ וכמעט בלתי אפשרי לראותם כאשר הם בידיו של לוחם פוקולאן מיומן.
|
|
|
|
|
|
|
כעת אותן מכות ואגרופים קצרים ומעוקלים, אשר במבט ראשון לא נראו אפקטיביים, קיבלו משמעות שונה ואפקטיבית מאוד כאשר הקראמביט היה בשימוש. מיותר לציין כי יעילות השיטה הרשימה אותי הרבה יותר לאחר שהבנתי את ההקשר אליו יוחסו הטכניקות והמכות של השיטה.
שיטה ספציפית זו הינה גם דוגמא טובה לאבולציה של שיטת לחימה. הקראמביט הינו נשק המשוייך בעיקר לשיטה- מנאנגאבאו סילאט (Silat Menangkabau) וככזה הוא רק אחד מקבוצת כלי הנשק הבאים לידי שימוש במסורת השיטה. מנאנגאבאו סילאט היא מה שאנו מתארים בהופולולוגיה כ- מסורת המורכבת מכלי נשק חקלאיים ושיטות לחימה בידיים ריקות. |
|
|
|
|
|
|
הערה:
לכל אורך המאמר הכותב התייחס יותר למושג Fighting Arts ולא Martial Arts, דבר שעוזר להבין את כוונת מחבר המאמר (לטעמי). בהתייחס לזאת הקו המנחה בתרגום היה: אמנות לחימה הינה גם שיטת לחימה, אך שיטת לחימה אינה בהכרח אמנות לחימה.
על המחבר:
הנטר (צ'יפ) ארמסטרונג התגורר עם משפחתו במשך 11 שנים ביפן, מכהן כמנהל של ה- International Hopolology Society ומחבר הספר Malay Martial Culture. |
|
|
|
|
|
|
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
