|
|
|
|
|
|
בריל וודי וודמן
המחבר: וודי וודמן |
|
|
|
|
|
|
|
בריל 'וודי' וודמן הוא מורה בדרגת קויה גורו בשיטת פאמבואן ארניס תחת ראש השיטה אמה גורו רפי פמבואן. הוא החל את דרכו באמנויות הלחימה בגיל 12 בטאי קוואן דו תחת הדרכתם של מארק פלאוואר וג'ו הלמיניאק הוא הגיע לחגורה שחורה דאן 4. וודי הוא יוצא מלחמת המפרץ שם שירת כנחת בין השנים 1987-1991, הוא שירת ביחידת כח החלוץ ה- 11 והשתתף בשני המבצעים: 'מגן המדבר' ו- 'סופת המדבר' בין 1990-1991. מתוקף שירותו הצבאי וודי ביקר במדינות רבות בינהן: הפיליפינים, קוריאה, אוקינאווה, סינגפור, דובאי, עומאן הרב הסעודית וכווית. כאשר הוצב באוקינאווה למד וודי 'קנפו סיני' תחת בובי לונג בבסיס חיל האויר קאדנה בין 1988-1989. וודי חזר לארה"ב וסיים שם את שירותו בדרגת סרג'נט בחיל הנחתים. במהלך שירותו בקליפורניה למד וודי ג'יט קון דו בהדרכתם של לי גרו ו- לאסטר קולין שניהם מורים מוסמכים על ידי דן אינוסנטו, לארי הרסטל, צ'אק מרטינז וריצ'ארד באסטילו. וודי למד תחת לי ולאסטר במשך 4 שנים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
וודי פגש את אמה גורו רפי פאמבואן כאשר השתתף בסמינר של רמי פרסאס בקיץ 1997. במהלך האימונים תחת אמה גורו ושאר המדריכים הבכירים בדרגת קויה גורו הוסמך וודי לגורו ביולי 1999. לאחר שאימן תלמידים רבים וחלקם אף הגיעו לדרגת גורו, קיבל וודי את דרגת הקויה גורו וכעת אמון יחד עם שאר צוות המדריכים על שימור, לימוד והפצת הידע של הפאמבואן ארניס.
|
|
|
|
|
|
|
 |
וודי מתאמן יותר מעשר שנים בשיטת הפאמבואן ארניס ומסייע לאמה גרו בהדרכה ובהעברת סמינרים לגופי בטחון שונים ואחראי על תוכניות אימון שונות כגון: לולו סינקוטרו ופאמבואן טאקטי. במהלך ההדרכה לצידו של אמה גורו נחשף וודי לאמני לחימה פיליפינים מהשורה הראשונה כגון: לולו גורו איזידורו פאמבואן (אביו של אמה גורו רפי פאמבואן), בו סייהוק, ארנסטו פרסאס, בובי טאבואדה, אלפרד קאזון, ובובי טורז. בנוסף לכל הישיגיו בשיטה וודי העמיד את הנציגות הבינלאומית הראשונה של פאמבואן ארניס, נציגות פאמבואן ארניס ישראל.
ולסיום ציטוט מפיו של וודי: "במהלך 27 שנות מסעי בעולם אמנויות הלחימה מצאתי נקודה מעניינת כי אנשים שונים נמשכים לאנשים שונים ולא לאמנויות לחימה שונות. מערכת היחסים בין המורה לתלמיד היא מערכת מקודשת ואישית. בהיכרותי את אמה גורו ואת אביו זה רק חיזק את הרגשתי זו. פאמבואן ארניס זו משפחה, יש לי הכבוד להיות חלק ממשפחה זו משאלת ליבי היא כי גם כשאמשיך להתפתח באופן אישי וכאמן לחימה אוכל לתרום לפאמבואן ארניס, וללימוד הפאמבואן ארניס לדורות העתידים לבוא".
|
|
|
|
|
|
|